לוקחים אתכם יד ביד להתגבר על הפרעת הקשב לתמיד – עם שיטה ברורה, סדנאות מקצועיות וליווי מקצועי שיתן לכם את כל הכלים להתמודד, ברגעים שהכי צריך!
ריכזנו את כל הידע, הכלים והניסיון שצברנו לאורך השנים בתהליך דיגיטלי אחד,
ביחד עם מעטפת תמיכה וליווי מקצועי °360 במטרה להראות לכם איך לעזור לילד להתגבר על ההפרעה,
עד שלא ירגישו שהוא בלי תרופות (כן, אפילו בבית הספר).
ריכזנו את כל הידע, הכלים והניסיון שצברנו לאורך השנים בתהליך דיגיטלי אחד,
ביחד עם מעטפת תמיכה וליווי מקצועי °360 במטרה להראות לכם איך לעזור לילד להתגבר על ההפרעה,
עד שלא ירגישו שהוא בלי תרופות (כן, אפילו בבית הספר).



זה קשה, מתיש, מתסכל בטירוף וזה מוציא את המיץ, אבל זה לא אומר שהאופציה היחידה היא טיפול תרופתי.
כי הורים יקרים, בואו נודה באמת,
בין אם כבר יש לכם ביד אבחון חתום– ADHD, ADD, או הפרעת קשב עם רכיב התנהגותי משמעותי – או שאתם נמצאים בדיוק ברגע הזה שבו מציעים לכם "לשקול טיפול תרופתי"
"אתם רואים? כאן, בקדמת קליפת המוח — בדיוק באזור הפרה־פרונטלי —
אפשר לראות בבירור את הסימן הקלאסי להפרעת קשב וריכוז. זה ממש קופץ לעין"
"הבדיקה חזרה מהמעבדה. מצאנו הוכחה חד משמעית להפרעת קשב וריכוז!"
אלא שם כללי לאוסף התנהגויות — שאם תחשבו על זה, הן לגמרי טבעיות (כן, מעצבנות ומתישות, אבל טבעיות) לגיל הילדות:
קושי בדחיית סיפוקים, תזזיתיות, פיזור, התפרצויות, קפיצה ממחשבה למחשבה ועוד.




כנראה שהסביבה עודדה אתכם לגשת (או כשכבר ניגשתם) למבחן מוקסו או טובה, שבסופם – יש אבחנה, יש תרופה
ויש סטטיסטיקה מטרידה:
פי 2 מהממוצע העולמי (!)
במקום לבחור בטיפול תרופתי שגורר איתו תופעות לוואי
בוחרים לפתח לילד יכולות ומיומנויות שישנו את ההתנהגויות שבגללן הוא מאובחן
במקום לרוץ מטיפול לטיפול ולשפוך עשרות אלפי שקלים
בוחרים לעבוד עם הילד ביום יום, בבית
במקום לקחת את הילד מאבחון לאבחון ולחפש מה לא בסדר אצלו
אנחנו עובדים על עצמנו, המיומנויות ההוריות שלנו ותיקון מערכת החינוך.
השיטה שלנו לא מטפלת בהפרעת קשב, אלא בהתנהגויות שבגללן מאבחנים ילדים עם הפרעת קשב.
השינוי ההתנהגותי שאנחנו מדברים עליו קורה ב3 צעדים פשוטים להבנה
ולפעמים מאוד קשים ליישום (לכן הליווי שלנו הוא צמוד ואישי).
השלב הראשון ביצירת שינוי התנהגותי הוא למצוא מטרה משותפת שתייצר מוטיבציה וכח רצון אצל הילד/ה שלכם לעשות שינוי התנהגותי . את זה עושים על ידי חיבור אמיתי וכנה לצרכים והמטרות של הילד/ה (כן, גם אם המטרות הן ״שטותיות״ בעינינו).
השלב השני הוא לייצר ״התנגשות״ שזה בעצם להציב את השינוי ההתנהגותי שאנחנו רוצים בדרך אל המטרה או הצורך של הילד/ה שלנו בידיעה שזה יגרום לילד/ה להקצין (לרעה) את התנהגותו.
(זה השלב ההכרחי ביותר ליצירת שינוי בהתנהגות אך עלול להיות גם השלב הארוך והקשה ביותר בתהליך לכן הליווי בשלב זה הוא צמוד ואישי)
השלב השלישי הוא לזהות את הרגעים שבהם הילד בוחר לעשות את השינוי בהתנהגות שלו.
לרוב השינוי הזה קורה תוך כדי ההתנגשות ואלה בדיוק הרגעים שבהם כדאי לספק לו (בדרך נכונה – שלומדים עליה בתכנית) את ההתקרבות למטרה/צורך עד לשינוי התנהגותי מלא והגעה סופית למטרה או הצורך שחיפש מלכתחילה.
שימוש בשלושת הצעדים הללו בצורה נכונה, מבוקרת ורוטינית (מלשון רוטינה)
צורבת לילדים (וגם לכם ההורים) את חווית ההצלחה והרווח הרגשי שמבטיח שינוי התנהגותי לאורך זמן.
וכשאין התנהגויות בעייתיות יותר (או יותר נכון כשיש הורים שיודעים איך לפתור אותן כשהן קורות) – נחשו מה?
הטרמינולוגיה משתנה, התפיסה משתנה וכל מה שהיה נקרא פעם ״הפרעה״
הופך להיות ״התנהגות בעייתית זמנית״ שאתם ההורים יודעים איך לפתור.
הצטרפו גם אתם לתכנית הליווי של המהפכה
והבטיחו לעצמכם ולילד/ה שלכם חיים רגועים, שינוי התנהגותי
בצורה בטוחה, טבעית ולתמיד.
" ממצב של אבחונים וכדורים – היום המשפחה מאושרת והילד מצליח! "
", נוירולוגים ובבית הספר אמרו שצריך כדורים ותרופות… היום אני שומעת איך ורק תגובות טובות"
"אביעד טופל בריטלין מכיתה א',היינו אצל כל מיני מטפלים וכל מיני שיטות – וכל מה שלא עשינו בשנתיים, עשינו בחודשיים בתפנית "
'על הקשקש' קבעו שהילד צריך ריטלין, לא חשבנו שזה הפתרון – ואחרי שחפרנו בכל האתרים הגענו אליכם ומשם הדרך רק הלכה ועלתה למעלה. שיפור מטורף! "
'הקשב וריכוז הוא ממנו והלאה. המצב אצלו נפתר! "
"הגענו למצב שהוא היה מגיע לבית ספר – ולא מוכן להיכנס לכתה, ימים שלמים! בזכות התהליך שעברנו, הוא נשאר בכיתה!"

בלי מאבק יומיומי על כל דבר קטן

כי הוא לומד להתמודד אחרת עם תסכול

והאווירה הופכת רגועה

גם בלי "עזרה מבחוץ"

כי אתם מפסיקים להילחם ומתחילים להבין אחד את השני

יש תקווה. יש שקט מבית ספר. ויש דרך!
לכל הורה שרוצה לשפר את איכות החיים שלו ושל משפחתו,
ובעיקר – להורים ש:

וקשה להם עם תופעות הלוואי, שהילד לא אוכל חצי יום, שהילד כבוי או אפטי, קשה להם לראות את הילד ב"ריבאונד" וקשה להם שיש שקט מבית ספר - אבל הילד לא מאושר.

אבל לפני זה הם רוצים לדעת שעשו הכל כדי למצוא דרך אחרת! מחפשים את המוצא האחרון לפני שמוותרים

אבל הם לא טומנים את הראש בחול ורוצים לקחת אחריות על הסיטואציה
השינוי מתחיל כאן
אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בתכנית במחיר הכי נגיש שאנחנו יכולים להציע,
מתוך כוונה שכל מי שרוצים להצטרף למהפכה יוכלו לעשות את זה בלי לחשוב פעמיים:
[1] מיד תועברו לדף תשלום מאובטח, עשוי לקחת מספר שניות.
[2] הפרטים שנמסרו נשמרים אצלנו תחת תקני אבטחה מחמיר [SSL] ולא נעביר אותם לצד ג' לעולם!
[3] השארת פרטים מהווה הסכמה לקבלת עדכונים ותוכן שיווקי ואפשר לרדת מרשימת התפוצה שלנו ב-2 לחיצות בכל שלב.
מורן משיח היא יזמת חינוכית מהפכנית
ומובילת "מהפכת הקשב והריכוז" – תנועה שמובילה הורים ואנשי חינוך להבין שהפרעות קשב הן לא גזירת גורל, אלא אוסף של התנהגויות שניתן לשנות.
מתוך סיפור חיים אישי של אבחון שגוי ותיוגים לא נכונים, הפכה מורן לדמות מרכזית בשיח החינוכי החדש בישראל.
בהרצאות, בתוכניות הליווי ובקהילות ההורים שהיא מובילה, מורן מלמדת את השיטה לשינוי ההתנהגויות שבגללן מאבחנים ילדים עם הפרעות קשב וריכוז.
היום מורן קוראת לקהילת ההורים ואנשי החינוך להתעורר – ולהגן על הילדים מכל איש חינוך או רפואה שממהר להגדיר קושי רגשי או התנהגותי כהפרעה כרונית שבלתי ניתנת לריפוי מתוך אמונה אחת
שניתן לשנות התנהגות של כל ילד, בכל גיל ובכל מצב אם משקיעים את המשאבים הנכונים ומשתמשים בשיטה הנכונה לעשות זאת!
התכנית עוזרת לפתור את מה שבאמת כואב: הריבים במקלחות, הסיוט של הבוקר, ההשתוללות בזמן שיעורים, ההתפרצויות בבית, הבלגן עם האחים, חוסר שיתוף פעולה — כל מה שהופך את החיים ל… בלתי נסבלים. במהלך התכנית תראו את השינוי נרקם מול עיניכם וכל אלו ישתפרו פלאים עד שיהפכו להיסטוריה.
כן – ונסביר. בגישה שלנו, "הפרעת קשב" זה שם כללי להתנהגויות – והתנהגויות אפשר לשנות. כאשר זה יקרה,
המונח הזה (ADHD, ADD או כל רצף אחר של אותיות באנגלית) יהיה רלוונטי עבורכם בערך כמו כמה שלג ירד בהרי טיבט לפני שנתיים. יש לכם כאן דרך להביא את הילד להתגבר על הפרעת הקשב והריכוז עד למצב שאפילו הפסיכיאטר יאשר לכם שמה שעשיתם עובד.
רוב הילדים שמצטרפים הם בגילאי 5–12, אבל הכלים שתקבלו בתכנית מתאימים לילדים בכל גיל.
זה בדיוק העניין – הוא לא צריך לשתף פעולה כי הוא לא הולך לשום טיפול או בולע שום כדור. אתם אלה שצריכים לשתף פעולה. השינוי בתגובות שלכם, השינוי בתפיסה ובחינוך שלכם והשינוי שלכם בעצם הם אלו שיעשו את השינוי אצל הילד שכם ויגרו לו לשתף פעולה, להקשיב , להתרכז, לשלוט בתגובות שלו.
ומעבר לכך, אתם לא לבד: יש קבוצת ליווי פעילה, יש מדריכות זמינות בוואטסאפ
ויש סדנה עם מורן פעם בשבועיים. מניסיון עם אלפי משפחות – השינוי קורה. רק צריך להתחיל.
מומלץ – אבל לא חובה. גם הורה אחד שמשנה גישה יכול ליצור שינוי ענק באווירה בבית ובתגובה של הילד.
מה שכן, אם שני ההורים זורמים יחד –זה מגדיל את האפקט בצורה משמעותית. כמו שהרב קרליבך אמר: "מאחורי כל ילד מצליח יש לפחות אדם אחד מבוגר שהאמין בו"
בהחלט. אנחנו מציעים לכם דרך טבעית להתמודדות – כזו שלא תלויה בתרופות, ונותנת לכם כלים שיישארו לכל החיים. תתחילו עם תרופות, וכשתראו שינוי ותרגישו ביטחון פנו לרופא ותתחילו להוריד בהדרגה (תחת ליווי רפואי)
לגמרי, כי התרגול האמיתי קורה בתוך היום־יום: בבוקר, כשמתארגנים; בצהריים, כשיש ריבים; בערב, כשצריך לישון. לא צריך לפנות שעה ביומן. צריך לפעול אחרת בסיטואציות שקורות בכל מקרה — וזה בדיוק מה שנלמד אתכם לעשות.
שאלה מצוינת. צורך הוא דבר פנימי, קיומי, עמוק. משהו שחייב להתמלא כדי שילד ירגיש טוב – צורך להיות אהוב, צורך לשייכות, צורך לביטחון, צורך לשליטה וכו׳.
מטרה היא הדרך שילד בוחר כדי למלא את אותו צורך.
המטרה היא למעשה הדבר החיצוני שהוא רוצה להשיג – אבל מתחתיה תמיד מסתתר צורך.
דוגמה: ילד שרוצה טאבלט – זו מטרה.
אבל מה שהוא באמת צריך אולי זה תשומת לב, שליטה, או מנוחה רגשית.
כשאנחנו מבינים את הצורך האמיתי שמאחורי המטרה, אנחנו יכולים לעזור לילד להגיע לשם – אבל בדרך נכונה, חינוכית ובונה.
טיפ קטן שכדאי לזכור: אם נלחמים במטרה – נכנסים למאבק.
אם מזהים את הצורך – אפשר לבנות גשר לשיתוף פעולה.
דף זה נבנה (עם המון מחשבה) על-ידי המלין מדיה